פרטים לגבי מאמר שלי שפורסם בספר העוסק בחיבור בין וידאו תרפיה, התמקדות ו Somatic Experiencing:
Kerem Y. (2015), Felt Sensing Video Art Therapy, in Joshua L. Cohen, J. Lauren Johnson, (editors), Video and Filmmaking as Psychotherapy Research and Practice, (p. 257-287), U.S.A: Routledge.
הספר בנושא וידאו-תרפיה יצא זה עתה בהוצאת הספרים Routledge.
שם הספר: Video and Filmmaking as Psychotherapy Research and Practice.
הספר מכיל 14 מאמרים של מטפלי וידאו-תרפיה שונים, המתארים מודלים שונים של עבודה בווידאו-תרפיה, ביניהם המאמר שלי: "Felt Sensing Video Art Therapy" .
במאמר אני מתארת מודל המשלב בין וידאו-ארט לטיפול פרטני במטופל.
וידאו-ארט הוא תחום באמנות הווידאו הבנוי מהנחה של דימויים זה לצד זה, עם או בלי קול, כדי להביע רעיון. עבודות וידאו-ארט הן לרוב עבודות קצרות שמשכן כמה דקות, ואין בהן בהכרח גיבור, קונפליקט, סיפור או עלילה. הדימויים יכולים להיות דימויים מופשטים. באמצעות הדימויים אפשר לבטא או לסמל מצב רגשי, הלך רוח, מחשבה, הרהור או תחושה קשה שאי-אפשר לבטאה במילים. וידאו-ארט הוא צילום של דימויים מופשטים, עבודה עם קול (מוזיקה, קריינות או פעלולי קול) ועריכה שלהם זה לצד זה, וכל אלה פותחים בפנינו אופק חדש של ביטוי. וידאו-ארט מאפשר למטופל לבטא את עצמו דרך סרט שאינו מחויב לכללים הגיוניים מקובלים (סיבה ותוצאה, רציפות של זמן ושפה).
וידאו-ארט-תרפיה מזמינה את המטופל לסמל את התחושה שהוא חש דרך דימוי קולנוע – ויזואלי או קולי. רובנו מהופנטים נוכח דימוי ויזואלי, אך לקול שמים לב פחות. כדי לתת דגש גדול לביטוי העצמי דרך ערוצי הקול חברתי למוזיקאית גתית פרלמוטר, ויחד הרחבנו את מודל העבודה באמצעות וידאו-תרפיה למודל המזמין את המטופל לסמל את תחושתו באמצעות קול, בין שמדובר במלל (קריינות), בפעלולי קול או במוזיקה, וכך לחבר בין כל הערוצים.
בטיפול כזה המטופל מצלם ומקליט חומרים קוליים וויזואליים, ומפגש הטיפול מתקיים ליד תוכנת העריכה. המטפל מלווה את המטופל כשהוא עורך את החומרים ומאפשר למטופל לברר את בחירותיו. המטפל והמטופל חוקרים יחדיו את הדימויים החדשים שנוצרים במהלך הטיפול בתוכנת העריכה. השיחה נסבה גם על האפקט הנוצר בכל אקט של עריכה ובכך העריכה הופכת גם היא לכלי טיפול.
מרחב הטיפול הזה מכיל את ההתערבויות המקובלות בטיפול (הדהוד, פרשנות, שאילת שאלות, שתיקה, הכלה והקשבה), אך המטופל חווה את עצמו כיוצר או כאמן. מודל זה חורג מהמודל המקובל של טיפול בכך שהמטופל "ממשיך" את הטיפול מחוץ לחדר הטיפולים – הוא מצלם, מקליט קול או בוחר תמונות וקטעי קול קיימים מהאינטרנט. כאשר המטופל מביא את החומרים לטיפול יש כניסה משמעותית של החיים עצמם לחדר הטיפולים.
זהו מודל טיפול חדש, עוצמתי מאד, ואפשר לומר שאף סוחף והרפתקני, על כל המעלות שיש באיכויות אלו. המטפל מלווה מטופל ברגעים אינטימיים מאד.
המאמר מתאר את מודל העבודה באמצעות וידאו-ארט, ואת החיבור בין מודל זה לשתי גישות טיפול המתמקדות בתחושות הגוף – ההתמקדות וה-Somatix Experiencing. במאמר מוסברת מהות הטיפול על פי כל אחת משתי הגישות, וכן מוסבר כיצד הן חוברות למודל הווידאו-תרפיה.
קישור לרכישת הספר: