הגדרות  – מהי טראומה, וטראומה בעקבוצ פגיעה מינית

טראומה:

טראומה או המצב הטראומטי קיבל הכרה של הממסד הרפואי האמריקאי, בשנות ה 80, תחת ההגדרה של PTSD – Post Traumatic Stress Disorder. הטראומה הוגדרה כתגובה למצב שהינו מחוץ לטווח הרגיל של הנסיון האנושי (Caruth).

ג'ודית לואיס הרמן טוענת כי הגדרה זו איננה נכונה, משום ש "אונס, הכאה וצורות אחרות של אלימות מינית ומשפחתית שכיחים הם ביותר בחיי הנשים, וקשה לומר על אירועים קשים אלה שהם מחוץ לטווח הנסיון האנושי הרגיל". (לואיס הרמן).

לואיס הרמן כותבת כי יש אמת בכך שהטראומה הינה מקרה היוצא מגדר הרגיל – וזאת משום התוצאות של האירוע הטראומטי – שיתוק של ההסתגלות האנושית הרגילה לחיים. אירוע טראומטי כרוך בדרך כלל באיום על החיים או על השלמות הגופנית, או במפגש אישי וקרוב עם אלימות ומוות. לואיס הרמן מוסיפה כי אירועים אלו מעמתים את האדם עם מצבים קיצוניים של חוסר ישע ואימה ומעוררים תגובות של קטסטרופה. המכנה המשותף של הטראומות הוא הרגשה שך פחד עז, חוסר ישע, אובדן שליטה וסכנת הכחדה.

אדם שחווה חוויה טראומטית, אינו יכול להכיל את החוויה ברגע הארוע. קארות' כותבת כי האמת הטראומטית איננה מובנת לנפגע בארוע עצמו ומתגלה באיחור ואמת זו מורכבת מהידוע והלא ידוע.

לאחר האירוע הטראומטי, האדם לא יכול לשכוח את מה שקרה, האירוע כביכול "רודף" אותו. לאוב אומר כי אם האירוע הטראומטי, המשבר, הודחק בהצלחה, הוא ממשיך למלא תפקיד מכריע בעיצוב האישיות ובדרך בה האדם בוחר לחיות את חייו. (פלמן ולאוב).

הזיכרון הטראומטי אינו זיכרון מסודר של האירוע, הזיכרון מגיע דרך תחושות גוף, הבזקי זיכרון ודימויים שעולים לתודעה. (זליגמן). צביה זליגמן כתבה:

"טראומה היא תמיד יותר מפתולוגיה גרידא, מחלה של נפש פגועה: טראומה היא תמיד סיפורו של פצע זועק, הפונה אלינו בניסיון לספר לנו על מציאות או אמת שאין דרך אחרת להגיע אליה. את האמת הזאת, שהתאחרה לבוא ולהופיע והיססה לדבר, אי אפשר לקשר רק לידוע, אלא גם למה שנותר לא ידוע בתוך הפעולה והדיבור" (זליגמן, 2013, עמ' 240).

פגיעה מינית – הגדרה:

איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA)  מגדיר כי פגיעה מינית הינה פעילות מינית לא רצויה, כאשר המפגעים משתמשים בכוח, באיומים או מנצלים את הקורבנות שאינם מסוגלים לתת את הסכמתם. רוב הקורבנות והמבצעים מכירים זה את זה. תגובות מיידיות להתעללות מינית כוללות הלם, פחד או חוסר אמון. תסמינים ארוכי טווח כוללים חרדה, פחד או הפרעת דחק פוסט טראומטית.

ביביליוגרפיה:

הרמן, ג.ל. (2011). טראומה והחלמה, תל אביב: עם עובד.

זליגמן, צ. וס. זהבה. (2013). הסוד ושברו: סוגיות בגילוי עריות. תל אביב: חדקל.

פלמן ש. וד. לאוב. (2008). עדות – משבר העדים בספרות, בפסיכואנליזה ובהיסטוריה, תל אביב: רסלינג.

Caruth, C. (1996). Unclaimed Experience, Trauma, Narrative and history. Maryland:The Johns Hopkins University Press