יוגי'ן ג'נדלין, מפתח שיטת ההתמקדות, פיתח טכניקה לפיתוח ושכלול יכולת החשיבה. טכניקה זו מיועדת לאנשי מקצוע, לאקדמאים, או לכל אדם שיש לו נושא או תחום בו יש לו עניין רב. TAE זו שיטה שמיועדת לאנשים שיש להם למידה וניסיון של הרבה שנים בתחום מסוים, והם רוצים לשכלל את החשיבה שלהם בתחום.

טכניקת ה TAE מבוססת על האפשרות של אדם להרגיש בגופו כל עניין או מצב איתו יש לו מגע בחיים. לאפשרות הזו ג'נדלין קרא בשם FELT SENSE.דרך הכרות, מגע ודיאלוג עם הפלט-סנס, ניתן ליצור שינוי משמעותי בעניינים שיש לנו קושי איתם.

בבסיס גישת ההתמקדות וטכניקת ה TAE עומדת התיאוריה הפילוסופית שג'נדלין פיתח -The Philosophy of the Implicit (בעברית: הפילוסופיה של המובלע (או של המרומז)). הטענה המרכזית בפילוסופיה הזו היא שכל יצור חי הינו בעצם מערכת של אינטראקציה עם העולם, ובתוך הגוף יש ידע, הינו הידע הקיים בעולם.

ג'נדלין:

"Every living organism is a bodily interaction with an intricate situation and with the universe"

ג'נדלין אומר כי לא נכון לומר שלכל גוף חי יש אינטראקציה עם העולם, אלא שהגוף עצמו הוא האינטראקציה עם העולם.מכאן, העיקרון המנחה של גישת ה – TAE אדם שהינו בעל ידע בתחום מסוים, יש בגופו, גם אם הוא אינו מודע לכך, ידע עשיר לגבי אותו תחום. ברם, ללא הפניה של תשומת הלב לגוף ולידע המובלע בו, הידע הזה חסום להכרה הרגילה. הידע מובלע בתחושה גופנית ייחודית, לה כאמור קרא ג'נדלין פלט סנס.

ג'נדלין מוסיף וטוען כי הגוף תמיד הולך צעד אחד קדימה מעבר למה שהאבולוציה, השפה והתרבות בנו עד כה. אותה ידיעה גופנית מובלעת יכולה לקדם את הידע שיש לאדם, משום שהגוף הולך תמיד צעד אחד קדימה מעבר למוכר.

" .All living bodies create and imply their own next steps"

כל יצור חי יודע ויוצר את הצעד הבא שלו. בחיים יש תנועה אינסופית קדימה. כאשר אנו נתקלים בסיטואציה חדשה, הידע כיצד לנהוג שם מגיע מהגוף (ילדים שמציקים לנמלים בדרכן, מגלים כי הנמלים מיד מוצאות כיצד להתגבר על המכשול שהוצב בפניהן). ולכן, כאשר נרפה מן השינון של הידע הקיים ונאפשר לעצמנו להרגיש חדש מתוך הפלט סנס, הגוף שלנו ידע לתרגם את הידע החדש לתובנה ולפעולה מוצלחת בעולם. כלומר, כבר בתהליך ההבנה וההכרה בידע הקיים בגוף, מתחוללת תנועה קדימה של הבנה ושל פריצה לקראת חדש. הגוף והנושא אותו חוקרים נכנסים למערכת יחסים דינאמית ופעילה, מה שמאפשר לתובנה ואף לשפה חדשה להגיע.

הרעיון הזה מאד רדיקאלי. ג'נדלין, שהינו פילוסוף ופסיכולוג ידוע, מוכר ומוערך, מציע לנו לעזוב את הידע הרציונאלי, הקוגניטיבי והמוכר, על מנת להביא ידע ממקור חדש – הגוף. הידע שאנו כבר יודעים, הינו אינפורמציה ישנה. בגוף ישנו ידע חדש וטרי, ולכן כדאי לפנות אל הידע הזה, גם אם בהתחלה של הפנית תשומת הלב לגוף הידע נחווה או נראה מעורפל, לא ברור ולא מובן. זה רעיון מהפכני, משום שהחשיבה המקובלת אומרת כי כאשר אנו חוקרים נושא כלשהו, אנו צריכים לשים את עצמנו בצד, על מנת לארגן מחדש את התיאוריות המקובלות. ה TAE מציע להביא את עצמך, על מנת ליצור תיאוריות חדשות.

מתודת ה- Thinking At the Edge מלמדת להתחיל ממה שאתה יודע, מתחילים עם "קצה המחשבה" שיש על הנושא. קצה המחשבה הוא המקום שמעבר לו אתה לא יכול להכניס את הידע שלך למילים. משם, דרך ארבע עשר שלבים, עוברים אל הפלט סנס, כלומר אל הגוף, כדי להגיע אל מאגרי הידע החבויים שם.

הכניסה אל מאגרי הידע עוזרת למצוא את המילים למה שהיית רוצה לומר, אך עדיין לא מצאת את המילים. זהו תרגול של חשיבה מתוך התחושה המורגשת (במקרה של ה TAE אפשר לומר "התחושה היודעת"), המאפשר להבין את הנושא מעבר למה שאנשים אחרים חושבים לגביו, מעבר להגיון, ומעבר לידע המקובל בעולם. הגישה אומרת שאם אתה חש בדבר מה מסוים, הוא קיים בעולם.

ג'נדלין מוסיף כי השפה, המילים, באות מן הגוף (שאנו מדברים אנו בעצם נותנים למילים כביכול לעלות מעצמן מתוך הגוף), ולכן אם נדע להקשיב למילים שהגוף אומר ומייצר, גם אם הן בהתחלה לא לגמרי ברורות ומובנות, אנו נתחבר לידע חדש.

מטרת הלימוד של מתודת ה-TAEבמקום שבו אנו לא יודעים להסביר במילים את כל הידע שיש לנו, אנו חסומים. אנו לכודים בהנחות המקובלות בתחום. שם אנו מאבדים את היצירתיות, את המעוף, את המקוריות ואת הפן האינדיבידואלי שלנו. תרגול בטכניקה זו מלמד צורת חשיבה אחרת, חדשה, שונה לחלוטין מהתפיסה המערבית המקובלת לגבי מחשבה וידע. זה מאפשר לאיש המקצוע (או לאדם שמתעניין בנושא מסוים) ליצור בנושא שלו מושגים, הבנות ותובנות חדשים.