מה זה וידאו תרפיה: 

 וידאו תרפיה הינו טיפול המשלב עשייה קולנועית. המטופל יוצר סרט במהלך הטיפול. 

תרפיה בקולנוע הינה ענף חדש של טיפול באמנות המציע שפה אחרת לביטוי עצמי, לטיפול בקונפליקטים ועיבוד חוויות טעונות. התרפיה משתמשת בקולנוע כדי לחשוף ולהבין תהליכים נפשיים ומספקת סביבה מוגנת בה יכול חומר מודחק ולא מודע לעלות על פני השטח.

שפת האמנות מאפשרת גשר בין העולם הפנימי והעולם החיצוני ואינטגרציה בין השניים באה לידי ביטוי באמצעות האומנות. 

הטיפול בוידאו תרפיה מתאים לכל אדם המגלה נכונות להתנסות בחוויה של עשיית סרט ללא קשר לכשרון אומנותי או ניסיון קודם בתחום. החוויה של הפקת סרט הינה חוויה מרתקת ומעצימה לכל אדם.

הסרט יכול להיות סרט עלילתי (נראטיבי), דוקומנטרי, יצירת קליפ או עבודת וידאו ארט, לפי בחירת המשתתפים.

כלומר, אין מודל אחד של עבודה טיפולית דרך וידאו. מאחר והקולנוע הינו מורכב, הטיפול דרך קולנוע מורכב גם הוא ומציע כמה אפשרויות. 

אפשר לחלק את האופנים בה המצלמה משמשת ככלי טיפולי בכמה דרכים:

 חלוקה אחת הינה האבחנה בין טיפול אישי לטיפול קבוצתי.

 חלוקה שניה – חמישה אופנים בהם אפשר לעבוד עם הוידאו (בטיפול אישי או קבוצתי):

 א. הפקה של סרט עלילתי – לרוב מדובר בסרט שמתאר אירוע מהחיים של המטופל או דילמה שהוא עוסק בה. סרט עלילתי מאפשר השלכה של תכני חיים אל דמות אחרת, בין אם ההשלכה מודעת או שלא. הגילום של חומרי חיים בסרט הינו מצב מיוחד של ייצוג של המציאות והמציאות "באמת" בו זמנית.

 ב. הפקה של סרט דוקומנטרי – ישנה אפשרות ללוות מטופל בעשייה של סרט בו הוא גיבור הסרט שמספר על חייו, או סרט שהמטופל הינו במאי שחוקר / שואל שאלה דרך סרט.

 ג. צילום של סצנות דוקומנטריות אשר לא נאגדות לסרט אלא החשיבות היא בסצנה עצמה. צילום של קטעי חיים על מנת להראותן למטפל, ולבדוק את התוכן של הארוע ואת הבחירה באמצעי המבע (האם המצלמה היתה קרובה או רחוקה, מה היתה זוית הצילום וכדומה). האופן בו אדם בוחר להראות / לספר על חייו (כולל מה שלא נכנס לצילומים) הינו חומר מרתק להתבוננות וללמידה. בכל אקט צילומי יש בחירה של אמצעי המבע – הצלם מבטא את עצמו ומספר את הפרשנות שלו על הדברים.

 ד. וידאו ארט – שימוש בדימויים ובסאונד לכדי יצירת סרט שאין בו בהכרח גיבור ואין בו התרחשות נרטיבית של התחלה – אמצע – סוף. הדימויים מאפשרים לבטא תכנים (כמו חרדות ראשוניות) שאין להם מילים או משמעות אותה ניתן לאמר.

 ה. צילום של סצנות בדיוניות אשר לא נאגדות לכלל סרט (כמו צילום של חוויה מתקנת – חוויה שלא קרתה, אך המטופל רוצה היה שתקרה, צילום בדיוני של סצנות אשר חוזרות בחיים שוב ושוב).

האם ישנה הגדרה רשמית או ממסדית לוידאו תרפיה?: 

נכון לעתה אין הגדרה פורמלית לעבודה טיפולית דרך הוידאו, התחום טרם מוכר. ישנה הגדרה לעבודה הפוטותירפויטית (פוטותרפיה – צילום במצלמת סטילס ווידאו):

"תראפיה בצילום היא השימוש בצילום או בחומר צילומי, תחת הנחייתו של מטפל מוסמך, כדי להפחית או להקל סימפטומים פסיכולוגיים מכאיבים וכדי לאפשר ולעודד צמיחה פסיכולוגית ושינוי תראפויטי".

Art (1970) Doug Stewart / Theory and Practice, Psychtherapy. 6, 6-41

ניתן בינתיים לאמץ את ההגדרה הזו גם לוידאו.

וידאו-תרפיה עדיין לא הוכר על ידי הממסד כאמצעי לטיפול בהבעה. המטרה שלי היא לאפשר היכרות של תחום זה כבעל תרומה מיוחדת בתהליך טיפולי. החזון הוא שהממסד יקבל את הוידאו תרפיה על כל האפשרויות שיש בה, כמודל נוסף של טיפול באמצעות הבעה ויצירה. זהו מודל מגוון מאוד ומורכב, המכיל אפשרויות רבות לטיפול.

יש לציין כי התפיסה הרווחת היא שהקולנוע מיועד לצופים. סרט אמור להעביר את הצופים חוויה כלשהי או לעורר למחשבה. הדגש בווידאו תרפיה, בניגוד לגישה זו, אינו על התוצאה האמנותית אלא על התהליך. הסרט לא נעשה עבור קהל הצופים אלא כאמצעי שבו תהליך היצירה מאפשר מגע עם תכנים טיפוליים, שאחרת המטופל נמנע מהם.

 אני פיתחתי 3 מודלים שונים לעבודה הוידאו תרפויטית: 

א. קבוצות וידאו תרפיה. 

ב. דוקו תרפיה. 

ג. וידאו ארט תרפיה – וידאו ארט סאונד תרפיה.