ההתמקדות מביאה לשלום פנימי, בעצם היותה גישה אשר מבקשת הקשבה לעצמך מעמדה לא שיפוטית, לא מתנגדת ולא מאיימת על מה שיש "בפנים". כלומר – מעמדה של שלום. ההתמקדות משחררת אנשים מחיים הנחווים דרך ביקורית פנימית ודרך בושה ומאפשרת לחיות בשלום פנימי.

יש מקום לשאול האם בהתמקדות יש כוח להביא לשלום בין אנשים, בין עמים ובין דתות. התשובה היא בפשטות – כן.

ההתמקדות משחררת אנשים מהמניפולציה הקימת כאשר ישנה אוטוריטה חיצונית, משחררת מאידיאולוגיה אשר מרחיקה אדם מעצמו ומאפשרת להרפות מכבלי התרבות אשר עם כל העושר שישנה בכל תרבות – גם בה יש כבלים.

יוג'ין ג'נדלין בספרו Process Model כותב כי את התרבות אנו יכולים לראות כדפוסים של אינטראקציה, מחשבות, דעות, רגשות ואף פעולות. השוליים של התרבות הם גמישים, במובן זה שאדם ברמה כזו או אחרת יכול לבטא את הייחודי שבו בתוך התרבות, אך עדיין התרבות עצמה הינה דפוס מוכן מראש.

ההתמקדות לעומת זאת, הינה ללכת מעל לכבלים של הרגלי מחשבה, מעל למושגים המוכרים, מעבר להרגלים המושרשים בנו של רגשות ומעשים אל חוויה מיידית של כאן ועכשיו. שינוי אמיתי קורה כאשר יש מפגש חוויתי עם העכשיו, משום ששם ישנה אנרגיה שלוקחת את הפרט למקום חיובי יותר עבורו. ועבור סביבתו.

הדרך לשלום בהתמקדות

במאמרה המצוין של מרי הנדריקס ג'דנלין –

Focusing as a Force for Peace: The Revolutionary Pause

הנדריקס כותבת כי הדרך לשלום מתחילה באותה עצירה התמקדותית, לה הנדריקס קוראת בשם: עצירה מהפכנית. העצירה ההתמקדותית מזמינה אותנו לרגע להפסיק את ההתרחשות על מנת ליצור מרווח שבו ה Felt Sense יכול להיווצר.

היווצרות התרבות היתה התפתחות עצומה, אבל כאשר בני האדם מתקבצים בקבוצות, יש שם פוטנציאל לרמה חדשה של אלימות. ההיסטוריה מוכיחה כי פוטנציאל זה אכן ממומש.

כאשר אנו יודעים כיצד להתמקד אנחנו מסרבים לראות את עצמנו וכל אדם אחר רק בהקשרים החיצוניים, תרבותיים, מגדריים, מקצועיים ושיכותם לדת, עדה או כל קטגוריה או קבוצה אחרת.

העצירה ההתמקדותית מאפשרת לעצירה של המכניות של התגובה שיש לנו אל מול אדם אחר. כאשר אנו מתמקדים אנו לא נגיב תגובה מכאנית מוכנה מראש אל בני הדתות והלאומים השונים משלנו.

אנו עוצרים לרגע את המפגש עם המוכר, על מנת לתת לגוף לחוות את הסיטואציה בשלמותה. הגוף קולט את הנתונים הקיימים בהווה וחי או מביא למודעות את כל הידע (הישן) שיש בו, וחווה כל זאת, את הישן עם החדש בכאן ועכשיו. חוויה זו, המפגש הרענן עם המורכבות שישנה בכל סיטואציה (החוויה הגופנית העכשווית שלה לצד זכרונות העבר) מביאה להבנה חדשה וזה מביא לתנועה או לפעולה הבאה להיות מדויקת יותר וממצב של שקט פנימי ושלום.

ההתמקדות אינה מדברת על שלום, אלא היא גישה המלמדת אותנו לפגוש את הסיטואציה בשלמותה. התמקדות אינה גישה המוכרת "שלום" אישי או בינאישי כסיסמא. אבל היא אחת הגישות המאפשרות לשלום לקרות.

http://www.focusing.org/social_issues/hendricks_peace.html