את השם התמקדות ואת המושג המרכזי של ההתמקדות – פלט סנס, ואת האפשרות של לעבוד עם הפלט סנס גילה, פיתח, זיהה, לימד ד"ר יוג'ין ג'נדלין.  ההתמקדות מבוססת על הפילוסופיה שלו ועל מחקרים שעשה בשנות ה- 50 וה-60 לגבי הגורם המיטיב בטיפול פסיכולוגי. שם גילה כי הגורם הוא יכולת של המטופל להיות מחובר ל Felt sense שלו.

ההתמקדות מדברת על להיות עם משהו בנו – נטו, פשוט להיות נוכח. בלי לקדם, בלי להאיץ את התהליך, בלי לרצות שמשהו כבר ייגמר או שמשהו כבר יתחיל.

שאנו מסתכלים פנימה, אנו שמים לב למשהו שמתהווה. לעתים עולה משהו ברור, לעתים מעורפל. זהו הפלט סנס (Felt sense) = התחושה המורגשת. אנו נומר כי התחושה המורגשת (הפלט סנס) הינו תחושה שמתהווה כאשר אנחנו מפנים תשומת לב פנימה. הפלט סנס יכול להיות בתחילה דבר עמום ומעורפל, שצריך קצת זמן עד שהוא מתבהר. לעתים מה שמגיע הינו ברור.

Felt-Sense והתמקדות

ג'נדלין מגדיר את ה felt sense כ: מה שהקליינטים צריכים להקשיב לו:

That which the client need to check with

מדוע להקשיב לזה ? כי בכל תחושה שעולה יש משהו מעבר למה שאנחנו יודעים. אם היינו יודעים – התחושה לא היתה צריכה לעלות. כלומר, התחושה מביאה איתה משהו שאנחנו עדיין לא יודעים ולכן יש טעם להקשיב לה.

התחושה מגיעה באופן שהיא מגיעה, כי ככה היא יכולה לבוא. אנחנו רוצים להחזיק את הדבר שעולה כפי שהוא עולה, ולא לשנות אותו. אנחנו לא מתמקדים כדי לשנות את התחושה, אלא כדי לחוות אותה, להכיל אותה, להחזיק אותה.

ההתמקדות אומרת כי ההכלה, ההקשבה – יניעו את הדבר הלאה למקום שנכון לו. המושג של ג'נדלין הוא: the right next step – הגוף יודע מה הוא הדבר שנכון עבורו ומהו הצעד שהוא צריך לעשות כדי להמשיך קדימה.

The right next step – יכול להיות בכמה אופנים: קבלה חדשה של משהו בי שלא הכרתי, היזכרות במשהו שלא זכרתי, פרספקטיבה חדשה לאיזשהו נושא, הקלה או שינוי בסימפטומים פיזיים, או ממש בפועל עשייה חדשה.

אן וייזר קורנל עמדה על שלוש נקודות שהן בליבה של ההתמקדות:

במאמרה של אן וייזר קורנל 'שלושה מאפיינים מרכזיים של ההתמקדות', אן מצביעה על שלושה מאפיינים שמבחינים בין ההתמקדות לבין כל גישה אחרת של מודעות וצמיחה.

הראשון הוא תשומת הלב אל התחושה המורגשת.

השני – קבלה רדיקאלית של הכל. ההתמקדות מביאה איתה איכות מיוחדת של תשומת לב שמקבלת את הכל.

השלישי – התפיסה הרדיקלית כי שינוי מגיע רק לאחר שיש לנו את שני המאפיינים הראשונים – שאנו בקבלה מלאה וללא שיפוט של את התחושה המורגשת שלנו. או אז שינוי מגיע מעצמו. לא צריך לעשות כלום – הוא פשוט קורה.

נקודות נוספות שנמצאות במרכז של הגישה של אן וייזר קורנל:

• להיות בהווה – עוסקים רק במה שעולה עכשיו. למשל, אם עולה זכרון – לא נדבר על הזכרון, אלא על החלק בי שנזכר עכשיו. אם מדברים על מה שהרגשתי בתור ילדה כלפי אמא שלי – מדברים על החלק שבי שעכשיו נזכר איך בתור ילדה הרגשתי כלפי אמא שלי.

• להיות במערכת יחסים עם הדבר שעלה. יש אני שמקשיב לחלק שעלה. זה מפגש בין המודעות המקבלת שלנו לבין מה שעלה. זו מערכת יחסים: המודעות המקבלת היא תהליך – היא לא פנס. זה לא פנס שמאיר את התת מודע, אלא תהליך של האני, תהליך של החלק הפנימי ותהליך שקורה משום האינטראקציה ביניהם.

• כדי להיות במערכת יחסים, צריך ליצור אקלים של בטחון. בטחון כדי לאפשר לחלק שעלה לבטא את עצמו, לדבר. הוא צריך לדעת שהוא בטוח ומוגן לשם כך.